מאת: אתר הפורומים המשפטיים   משפטים מאחורי הקלעים - ראיון אישי עם עו"ד מיקי חשמונאי, מנהלת פורום דיני משפחה   מיקי חשמונאי, בת 50, עורכת דין וכלכלנית - אמא לשניים – 26,24. בעבר - תושבת בנגקוק בתאילנד במשך שנתיים, בשליחות דיפלומטית, מורה לעברית לעולים חדשים מבוגרים מברה"מ לשעבר, קרמיקאית, עם הסטוריה של 3 שנות הפלגה על אוניות הצי הסוחר בילדות, בתור בת לאבא ימאי.  מקפידה לשמור על איזון בין ימי עבודה ארוכים מאוד באמצע השבוע, נסיעות לדיונים בין בתי המשפט בארץ, לבין המשפחה והטיולים, באופניים ובג'יפים, בסופי    השבוע ובחופשות.                          עצמאית בעלת משרד עו"ד, המעסיק עו"ד שכירים ומתמחים, העוסק בתחום דיני משפחה מאז הקמתו בשנת 2000.   עו"ד חשמונאי, מה הוביל להחלטה ללמוד משפטים?  האמונה הפנימית שבסופו של דבר הצדק יוצא לאור, גם אם לא בכל המקרים, והעובדה שלא הצלחתי להתחמק מהגנטיקה, בתור דור שלישי לעו"ד -  כולם פעילים במקצוע עד היום, כאשר בהיותי בת 36 הסתבר לי לפתע שפתחו פקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה (עיר מגורי). מסתבר שהגנטיקה המשיכה גם הלאה, והשנה תתחיל בתי את לימודי שנה ג' באותה פקולטה, ותהיה דור רביעי במקצוע.   מה הוביל להחלטה להתמחות דווקא בדיני משפחה?  חרף המודרניזציה, משפחה והורות היו ותמיד יישארו ערך עליון בעיני. מעבר לכך, במהלך ההתמחות, התלבטתי ביחס לתחום המתאים ביותר, והבנתי כי בתחום דיני משפחה, יש יתרון לכך שאני "קשישה" בגיל ו"צעירה" במקצוע - ה"קשישות" מועילה  בעיקר כיוון שהספקתי לעשות דברים רבים בחיים טרם לימודי המשפטים,  ועובדה שחוויתי נישואים והורות  נותנות פרספקטיבה רחבה על החיים, ומאפשרות הבנה עמוקה יותר של מצוקתם של לקוחות במשבר גירושין. מנגד "צעירותי" במקצוע מונעות את השחיקה המאפיינת לעיתים עו"ד ותיקים בכל התחומים, ובתחום קשה זה במיוחד.   האם דעתך על הזוגיות באופן כללי השתנתה מאז בחרת לעסוק בתחום?  במידה מסוימת כן. הזמנים השתנו, האמון בין בני אדם היום יותר מוטל בספק  והאפשרות למצוא זוגיות אמיתית מחייבת יותר השקעה, כנות ורצינות. עם זאת אני מאמינה שאפשר למצוא זוגיות טובה- "יגעת ומצאת תאמין" . נוכחתי גם שיותר ויותר אנשים נהנים מ"סיבוב שני", וכנראה שאי אפשר להגיע אליו, בלי לעבור את הראשון ... תובנה זו עוזרת לתמוך באלה שמרגישים שהתפרקות הזוגיות, פרושה בדידות לנצח, ומגיעים למשרדי כעבור תקופה מסויימת, ומספרים כיצד שיקמו את חייהם.   מה דעתך על יחסי הכוחות בבית המשפט לענייני משפחה – יש שיוויון בין המינים?  בביהמ"ש לענייני משפחה יושבים שופטים שהם רובם ככולם בני אדם, שמנסים לעשות צדק על פי הבנתם ומייצגים את תבנית החינוך, הערכים והדרך בה גדלו. קשת הצבעים רחבה ואי אפשר לנסח את הדברים ב"שחור" או "לבן" . אציין רק שלמרבה השמחה, גיליתי לאחרונה שבבתי דין רבניים מסויימים, וזאת למרות התפיסה המקובלת, מקבלים יותר ויותר את העובדה שיש להגן על הנשים לא פחות מאשר על גברים. לא נותר אלא לקוות שמגמה זו תמשיך ותתפתח בכל בתי הדין.   מה הופך עורך דין – לעורך דין טוב בדיני משפחה?  ידע נרכש, ניסיון בחיים ואינטליגנציה רגשית, שהיא כלי ראשוני. לדעתי חשוב מאוד להיות אמפטי ורגיש, ולא פחות חשוב - לא להיות שיפוטי אלא בעל ראיה רחבה, פתוח לדפוסים, תפיסת עולם והתנהגויות שונות מהמוכר לנו והמקובל על סביבתנו, באותה הבנה כמו אל המוכרות והמקובלות.   מה תוכלי לספר על החוויה של ניהול פורום דיני משפחה?  ניהול הפורום פתח בפני אפיק חדש, רחב ומרתק, לבוא במגע עם בני אדם באופן וירטואלי, לתת מענים מקצועיים, ובכל זאת להרגיש שמתנהלת שיחה אישית ואנושית. בסך הכל הנתינה מעשירה יותר מהקבלה ונותנת הרגשה מצויינת. יש משהו מאוד מיוחד בסיוע לאנשים שמעולם לא פגשת ויתכן שלעולם לא תפגוש, אבל לדעת שיתכן שהתשובה הקצרה שקיבלו, עשויה להוות נקודת מפנה בהליך הקשה בו הם נמצאים.   מהם הדברים שאת עושה מייד כשאת נכנסת למשרד בבוקר?  פותחת את התריסים הענקיים בחדרי, כדי לראות את הטיילת וגלי הים, הנמצאים במרחק של כ- 50 מטר ממשרדי, מכינה נס קפה מוקצף, עם הרבה חלב וקרח.... בכוס גדולה ורחבה של מרק.... ומזריקה אימיילים ישירות לווריד ...   מה מייחד את איזור הצפון (את הרי מנהלת משרד בחיפה) – בשונה מאיזור המרכז הסואן והעמוס (גם בתיקים בבתי המשפט)?  אזור הצפון יותר סולידי מאזור המרכז, הביצה יותר קטנה ואולי גם פחות טובענית. אולם כיוון שאני מייצגת גם לקוחות מאזור המרכז והצפון הרחוק, וכיוון שכולנו בני אדם, על כל המשתמע מכך, נוכחתי, באופן לא מפתיע, שרוב האנשים רוצים בסה"כ למצוא פתרון למצוקתם, לדאוג לילדיהם ולהיות מאושרים.   האם זה נכון שאפשר למצוא חיים כעורך דין – גם מעבר למשרד?  ללא ספק, אם יודעים לעשות את ההפרדה ו"לא לקחת את העבודה הביתה", קשה ככל שיהיה הדבר. שוב, לעיתים המקרים נוגעים ללב ברמה כזו, שגם הרצון לעשות "נתק מלאכותי" לא מצליח. בל נשכח- הליך הגירושין והתפרקות המשפחה מביא אנשים למקומות קשים ביותר ומצוקות רגשיות עמוקות, ואלה אינם דומים לאף תחום אחר במשפט. השיטה שלי להתנתקות היא לעלות על האופניים ולרכב בהרים או להכנס לג'יפ ולנסוע לאיזור בו אין קליטה בטלפון הסלולרי, אם כי אודה שלעיתים דווקא בזמן זה אני חושבת הכי הרבה על ענייניהם של לקוחותי, ומה אוכל לעשות כדי לסייע להם.   אם נעזוב לרגע את תחום התמחותך, איך את מרגישה ביחס למעמדו של המקצוע היום, בעידן מוצף בעורכי דין?  ככל שיהיו יותר עורכי דין, התחרות תגדל דווקא במובן החיובי ותדרוש יותר התמקצעות, למידה, השתלמויות ורכישת כלים חדשים מכל מקור מקצועי אפשרי. מעבר לכך יש לדעתי יתרון רב במגמה, הקיימת כיום, של התמחות בתחום ספציפי, והדבר בא לידי ביטוי בימים אלה, בניגוד לימים עברו כשכל עו"ד טיפל בכל התחומים.   שאלה שתמיד שואלים: האם אפשר להיות גם אמא וגם עורכת דין?  ברוך השם ותודה לאל הצלחתי לגדל שני ילדים לתפארת, וכנראה שהיתה למקצוע השפעה על הסביבה בבית, שכן לאחר שכבר סיימה בתי את לימודי התואר הראשון במדעי ההתנהגות בבאר שבע, היא החליטה להמיר את ההרשמה מלימודי תואר שני בפסיכולוגיה, ללימודי תואר ראשון במשפטים.... ובכלל – את התואר במשפטים התחלתי כשילדי היו בני 10 ו- 12, מבחינתי אז – ילדים גדולים מאוד, לאחר הקושי שחויתי עת למדתי כלכלה, עם תינוקת בת 4 חודשים בשנה הראשונה ותינוק בן חודש בתחילת השנה השלישית. אחרי הקושי איתו התמודדתי אז, הכל מתגמד.   איפה עו"ד חשמונאי תהיה בעוד 10 שנים?  מעבירה את שרביט ניהול המשרד לילדי ומנהלת את פורום דיני משפחה מאוניה שמפליגה בין האיים הקריביים, .... צופה בשקיעה ובזריחה ומתענגת על אדוות הגלים...   *** | קישור לפורום בניהולה של עו"ד חשמונאי: פורום דיני משפחה>>    מתוך העיתון - ידיעות חיפה: מאחורי הגלימה: הכל נשאר במשפחה  מירה רוזן  פורסם:  03.03.10, 07:58     עורכת הדין מיקי חשמונאי קיבלה מלשכת עורכי הדין תיק פרו בונו במסגרת תוכנית שכר מצווה שעורכת הלשכה, בו הגיעה להסכם מזונות לשביעות רצונם של הצדדים המעורבים. רק סיימה את התיק ומיד קיבלה תיק נוסף גם הוא בענייני משפחה.    מתוך אתר הקיבוצים:   נשים מנגה וגברים ממאדים יעקב דרומי   הקלות הבלתי נסבלת של הגירושין בקיבוץ השיתופי - אינה קיימת עוד בקיבוץ המתחדש, בו הזוג הפרוד מתחייב בהסכמי ממון, מזונות והסדרים אחרים       הדירה - מוקד לעימות   לצד המזונות עולה הסוגייה האקטואלית של שיוך הדירות, מוסיפה אשחר. "ברוב הקיבוצים - הגישה היא שזוגות, שנפרדו לאחר היום הקובע, לא יהיו זכאים שלכל אחד מהם תשויך דירה. הדירה בה התגוררו יחד לפני הפירוד אמורה להירשם כרכוש משותף של שניהם".   המשמעות היא שזוג שנפרד, בין אם התגרש בפועל ובין אם לאו, מוצא עצמו בעלים במשותף של דירה, והבעיות שעולות מכאן רק מתחילות, במיוחד בשל חוסר היכולת של המימוש המיידי. שונה המצב ל"גירושין עירוניים", בהם הזוג חולק בתמורת מכירת הדירה, ויוצר "התחלה חדשה" לכל אחד מהם. כבר ידועים מקרים בקיבוצים, בהם אף לא אחד מבני הזוג מסכים לצאת מהדירה, ומתחיל כיפוף ידיים של ממש.   קשה לומר אם הסטטיסטיקה העירונית לפיה כל זוג שלישי מתגרש נכונה גם בקיבוץ, אומרת אשחר. לעתים, הגירושין זה עניין של "לגיטימציה מקומית". זוג מתגרש ועוד שניים באים בעקבותיו. גם אם אין רישום של מספר המתגרשים בקיבוץ, הרי ניתן לקחת כנתון את יותר ממאה הסדרי הגירושין והמזונות בקיבוצים, בהם טיפלה אשחר בשנה האחרונה, עבור זוגות שנפרדו בעבר ומסדירים עתה את יחסיהם ועבור "מתגרשים מתחדשים". יש ימים שמוקדשים להסדרים כאלה, אומרת אשחר והיא יוצאת מהם בתחושה "כאילו עבדה יום ארוך במחצבה".   קיימת תופעת החברים הסרבניים. קחו, למשל, חבר שהגיע לקיבוצו הנוכחי מקיבוץ אחר. כשהגיע לקיבוץ היה כבר גרוש והקיבוץ הקולט התחייב לשלם מזונות, ללא סייג. עתה עובר הקיבוץ למודל 'רשת ביטחון', ודורש מהחבר שישלם את המזונות בעצמו. החבר מסרב. נוצרת בעיה. בהסכמים הנוכחיים, בקיבוצים השיתופיים, במקרה, למשל, שהאב נשאר והאם עוזבת עם הילדים - מוצע לכלול הוראה ש"במהלך שינוי" - הקיבוץ לא יהיה חייב עוד בתשלום המזונות, במקום האב.   אם עד כה הסתכמו הסדרי הרכוש, אומרת אשחר, בחלוקת החפצים בבית, הקומקום החשמלי ויתרת התקציב ונפתרו שאלות באשר לחלוקת תקציב הילדים, הרי בקיבוץ המתחדש, הדברים מורכבים יותר. יש לזוג רכוש בפועל אותו צברו וגם זכויות עתידיות (שיוך דירות ומניות). בנוסף, צריך להסכים על הסדרים הנוגעים לילדים, משמורת, הסדרי ראייה (מי ומתי פוגש ורואה את הילדים).   הנוחות של המגורים במקום, מאפשרת הסכמה על "משמורת משותפת", על מנגנון ליישוב מחלוקות וגישור בהמשך.   עו"ד מיקי חשמונאי מחיפה, שמתמחה בדיני משפחה, נחשפה בתקופה האחרונה לפניות של חברי קיבוץ שהגיעו אליה בבקשה לייעוץ משפטי "חיצוני", כאשר בן הזוג שנותר לגור בקיבוץ, מלווה ב"עו"ד של הקיבוץ". "נוצר מצב", היא אומרת, "שהחבר עומד מול מכונה משומנת שנקראת 'קיבוץ', שנותן לעתים ייעוץ משפטי, על-ידי פרקליט אחד, לשני הצדדים, בין אם בדרך גישור ובין בדרך אחרת. האינטרסים של בני הזוג או של כל אחד מהם, לא תמיד באים לידי ביטוי ולעתים - הם משולבים עם אלה של הקיבוץ, כשלא ברור האינטרס של מי גובר. לעתים, מגיע המזכיר לגישור ואז בני הזוג "נלחצים". מצד שני, לדעת חשמונאי, כן יש מקום לנוכחות מזכיר הקיבוץ בחלק מהליך הגישור, כמייצג את הגורם "נותן השירות" (עבור הילדים) וכמי שמכיר את השינויים הכלכליים המתרחשים והצפויים בקיבוץ, כולל נושא שיוך הרכוש, והוא יוכל לסייע בגיבוש הסכם תוך התייחסות לכך.   בני הזוג צריכים לברר היטב, היא מדגישה, "אם עורך הדין שקיבלת והמעורב בגישור או במו"מ, מייצג אותך או את בן הזוג השני או את אינטרס הקיבוץ. גם גישור "בתחום המשפחה", צריך, לדעתה, שיהיה מלווה בעורכי דין משני הצדדים. מעורבות כאן סוגיות משפטיות רבות, והחשש הוא שאם הגישור נעשה, ללא ייצוג משפטי, התוצאה תושפע מהתפיסה המשפטית-סובייקטיבית של המגשר ומקונפליקט האינטרסים. לא כל מגשר מבין ומודע לכל "הסוגיות המשפחתיות" והכלכליות, במיוחד בקיבוץ. "בקיבוץ הישן" - לבן הזוג שנותר בקיבוץ, ב"חממה הכספית" של הקיבוץ, אין כל מוטיבציה להגיע להסדר, שתוצאתו בהכרח תהיה חיובו לשלם כספים לעוזב.   "בקיבוץ המתחדש" מוצא עצמו כיום בן הזוג שעוזב את הבית ולפעמים גם את הקיבוץ, מול שוקת שבורה. הוא רוצה לדאוג לילדים, אך לעתים אין נכונות לפשרה או להסדר מצד בת הזוג, שחוששת ובצדק, שהיא צריכה לדאוג לעצמה. וכך, העוזב הותיר בית (שטרם ברור אם הוא רכוש משותף או מה שוויו) ואין לו כל רכוש זמין שניתן לממש אותו.   קח מקרה, אומרת חשמונאי, שבן הזוג השקיע את כל דמי העזיבה שלו שקיבל מקיבוץ אחד, בתא המשפחתי שבנה בקיבוץ אחר ועתה עזב את הקיבוץ, אחרי שהתקבלה שם החלטה על שיוך דירות ושיוך נכסים. מהן זכויותיו? כאשר האם נותרה בבית, עם הכביסה והילדים, סביר שיסכים ש"המקרר ומכונת הכביסה" יישארו בבית. עדיין זהו אדם, שעזב בית, לאחר 20 שנות נישואין, ולא ייתכן שיצא ללא כלום. אין זה משנה אם מדובר בבעל או באישה. יש למצוא דרך לקחת בחשבון את חלוקת הרכוש, הקיים והעתידי, גם אם בשלב הפירוד, הקיבוץ עדיין בתהליך השינוי או שכבר קיבל החלטות שטרם בוצעו.   חשמונאי מסבירה כי לפי "חוק יחסי ממון", הנכסים שצברו בני הזוג בתקופת החיים המשותפת, למעט חריגים (כמו מתנות, וירושות ועוד), הם "רכוש משותף", שצריך להתחלק ביניהם בחלקים שווים. מטבע הדברים בקיבוץ המתחדש - הבית יהיה הנושא הראשון והבעייתי. כיצד יחולק? האם, למשל, לפי שנות הוותק? "פתרון עירוני" אפשרי הוא שבן הזוג הנשאר רוכש את חלקו של היוצא או שמוכרים את הדירה ומתחלקים בתמורה. אך כיצד יממן בן זוג קיבוצי את רכישת חלקו של בן הזוג היוצא? מה עוד שזו זכות שעדיין לא ניתן לממש ועוד אין הערכת שווי לבית. ומה יהיה המצב במקרה של בני זוג, שנישאו ורק לאחר זמן, בת הזוג התקבלה לחברות באותו קיבוץ, כך שיש לבעל עודף מניות על בת הזוג? האם היא זכאית לחלקו של בן הזוג במניות המפעל ששוייכו לבעלה? או שמא מדובר במתנה שנתן הקיבוץ ואינה נכללת בגדר הרכוש המשותף.     מתוך האתר All Jobs   קריירה כעורכת דין מתחילה - חלום או אשליה? הרבה מאוד קשיים וחסמים עומדים בדרכה של עורכת דין מתחילה. כמה עצות, אבחנות ומידע לצעדים הראשונים בעבודה מאת מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת בימינו, כאשר מספר עצום של עו"ד מקבלים רישיון, הם מוצאים את עצמם נזרקים לשוק העבודה כשכל אחד מהם מנסה להבליט את ה"יתרון היחסי" שיש לו על אלפי שותפיו למצב, המחפשים עבודה. בד"כ הם מוצאים עצמם עומדים מול מודעות בודדות, בהן מחפשים "עו"ד עם ניסיון של X שנים", כאשר גם אילו נדרשו "X ימים", הם לא היו מתקבלים, בהיותם עו"ד חסרי ניסיון כלל. המצב גרוע פי כמה, כאשר מדובר בעורכות דין שעתידן צופן הריונות, ילדים, טיפת חלב, מסיבות בגן, וחופשה גדולה בקיץ, לא עלינו. להלן: "דילמת העסקת נשים", בעיקר אם הן גם צעירות. את רוצה לעבוד, את רוצה לצבור את אותן X שנות ניסיון, אבל כשאת מגיעה לראיון עבודה, את רואה בעיניו של המראיין, בין אם הוא "הוא" ובין אם הוא "היא", את "הדילמה" הרצה במוחו. אז מה כדאי לעשות ? לפתוח משרד פרטי קטן, ולקוות שלכל החברים והמשפחה מסביבך אין יותר מדי מקורבים ומכרים שהם עו"ד (שהרי היום הסטטיסטיקה מדברת על עו"ד אחד לכל 183 איש באוכלוסיה) שיקבלו לפניך את התיקים מאותם קרובים. או, לחילופין - למצוא משרד, עדיף גדול, המעסיק כמה שיותר עו"ד, שיקבל אותך למרות הדילמה, תמורת מינימום שכר ומקסימום שעות. אם בחרת באופציה הראשונה, צפי לימים של חוסר מעש, של ציפייה ללקוח שייכנס, ואכזבה על כך שהדבר לא קרה. כשבכל זאת הגיע לקוח, נצלי את ההזדמנות ללמוד מתיק זה כמה שיותר, כחלק משכר הלימוד, בדרך לניסיון החשוב כל כך במקצוענו, גם אם שכר הטרחה אינו מצדיק את העבודה שהשקעת. אם שכה"ט הוא שמביא אוכל הביתה – ייתכן שזו התקופה הטובה ביותר לדיאטה, להורדת הקילוגרמים שהתווספו בתקופת הלימודים לבחינות הלשכה... אם בחרת באופציה השנייה והתמזל מזלך - ברכות – התקבלת ! ממחר תוכלי לשכוח מהזוגיות, לשכוח מהבילויים בערבים באמצע השבוע ולעיתים גם בסופם. שעות העבודה הן כידוע "מצאת החמה עד צאת הנשמה", אך מצד שני – בין אם נכנס לקוח ובין אם לאו – שכר המינימום לפחות, ייכנס לחשבון הבנק. הדיאטה תחכה ! אם את עובדת כבר כמה שנים כשכירה באותו משרד גדול, ובמשרד חושבים על קידום -  התבונני סביבך. כמה מה"צעירים" הראויים לקידום במשרד הם בני המין השני? הם לא יקחו חופשת לידה בעתיד הלא רחוק, והמילואימניקים לא הולכים לטיפת חלב... אז הנמיכי ציפיות, לימים רחוקים יותר. עד שיגיע הקידום - ומהמקום הכי מפרגן לאימהות מסורות - נצלי את הזמן לטיפוח ילדיך. השקעה זו שווה יותר מכל ניסיון מקצועי ומעוד לקוח מרוצה. הילד המרוצה נשאר איתך לכל החיים, הלקוחות באים והולכים.      לסיכום: בכל אחת מהאופציות יתרונות וחסרונות, אבל אפשר להתנחם בדבר אחד – 10 שנים לאחר קבלת הרישיון, יש לך "ותק במקצוע" של 10 שנים, הילדים כבר גדלו והמקצוע מרתק !!!  מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת – עוסקת בדיני משפחה ומשיבה לשאלות בנושאי: משפחה, צו ירושה, רבנות משמורת ועוד בפורום דיני משפחה באתר הפורומים המשפטיים